איכון טלפונים ניידים של עובדים

איכון טלפונים ניידים של עובדים נדון לאחרונה בהרחבה בביה"ד הארצי לעבודה במסגרת ע"ע (ארצי) 40711-04-17 פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ - אברהם שטטר :

ביה"ד הכיר באתגרים שבפיקוח על עובדים אשר עיקר עבודתם מתבצעת מחוץ לחצרי המעסיק והיא מאופיינת בניידות גבוהה בין אתר לאתר.  בשל השילוב זה יתקשה המעסיק לעמוד בחובתו לנהל יומן נוכחות, אלא באמצעים טכנולוגיים, העלולים להיות כרוכים בפגיעה בפרטיות העובד במידה זו או אחרת. לכן קיבל ביה"ד את הפרקטיקה לפיה מעסיקים מציידים עובדים מסוג זה באמצעים טכנולוגיים שונים שבאמצעותם יש בידם לפקח על מסגרת שעות העבודה, כגון טלפון נייד, רכב צמוד עם נווטן, מחשב נייד ועוד.

בד בבד, התייחס ביה"ד לכך שנתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", היינו מידע אודות מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו. על כן, נקבע כי נקודת האיזון הראויה היא בהעברת נתוני האיכון קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף. אופן מסירת מידע זו תורמת למזעור הפגיעה בפרטיות, שכן ההנחה היא כי בשעות העבודה שוהה העובד במקומות לצורך עבודתו ובמסגרת תפקידו שאינם מצויים בליבת הזכות לפרטיות כלפי המעסיק, וזהו המידע שעתיד המעסיק לקבל.

בשולי הדברים, הבהיר ביה"ד כי מסירת דו"חות איכון למעסיק אינה מהווה תחליף לחובותיו בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר וסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה בכל הקשור לקיום דו"חות נוכחות מסודרים במקום העבודה.

קביעת ביה"ד הארצי באה נשענת על מספר קביעות קודמות של בתי הדין האזוריים בנושאים דומים, להלן מס' דוגמאות:

בית הדין האזורי בבאר שבע במסגרת ס"ק (ב"ש) 1026/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - תש"ן תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נתן דעתו על השימוש במכשיר האיתוראן (ברכבי בחברה) לצרכי פיקוח של המשיבה על מקום הימצאו של העובד במהלך שעות העבודה וקבע כי אין בכך כל פסול:

"מדובר בעובדי המשיבה, הנוהגים לצורך עבודתם בכלי רכב השייכים למשיבה. בכלי הרכב מותקנים מכשירי איתוראן. הדו"חות של איתוראן המלמדים היכן היו העובדים, מתייחסים לשעות העבודה של העובדים ולא מעבר לכך. איתור מקום הימצאם של העובדים בזמן העבודה עת מדובר בעבודה שמטיבה הינה ניידת, אינו פוגע בפרטיות, והוא בא לסייע בידי המעבידים לפקח על העובדים. זאת במיוחד כאשר העובד מוסר מידע בדו"חות הנוכחות היכן הוא נמצא והבדיקה של המעביד נעשית בדיעבד".

עמדה זו התקבלה בהמשך גם ב-בש"א (אזורי ת"א) 5298/09 עודד רובין - חברת תשתיות נפט ואנרגיה שם נאמר כי:

"...מדובר במידע שהמעביד זכאי לקבלו מהעובד משחובתו של העובד להימצא במקום העבודה בשעות העבודה וזה מהווה חלק מהסכם העבודה שלו עם המעביד, בפרט כאשר מדובר בעבודה ניידת כגון זו של המבקש."

בעניין זה נדרש ביה"ד לשאלה – האם רשאי המעביד להיחשף לנתונים איכון מעבר לשעות העבודה שהרי גם הם מנותרים דרך קבע. בעניין זה השיב ביה"ד כי יש להפעיל את כלל "העיפרון הכחול" באופן שדיווחי האיתוראן שמעבר לשעות העבודה יוסתרו מהמעביד ואילו הנתונים לגבי שעות העבודה יישארו גלויים.