ICSID: הזירה שבה המשפט הבינלאומי מעצב את כללי המשחק של הכלכלה העולמית

על צמיחת התחום של יישוב סכסוכי ההשקעות, חשיבות ההובלה המקצועית ומקומה של ישראל בזירה הגלובלית

מאת: ד"ר עו"ד גדעון פישר, מפשר מוסמך מטעם מדינת ישראל בארגן הבינ"ל ICSID

העולם הכלכלי של המאה ה-21 מתנהל, יותר מאי פעם, מעבר לגבולות מדינתיים. השקעות זרות חוצות יבשות, חברות אשר פועלות בשווקים גלובליים, ומדינות הנדרשות לאזן בין קידום צמיחה לבין שמירה על אינטרסים ציבוריים, רגולטוריים וחברתיים. בתוך מציאות מורכבת זו, מתעורר לעיתים מתח בלתי נמנע בין ריבונות מדינתית לבין זכויותיהם של משקיעים זרים.

ICSID, המרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכי השקעות נוסד בשנת 1965 מכוח אמנת וושינגטון, על רקע ההבנה, כי זרימת השקעות בין מדינות מחייבת יצירת מערכת אמינה ליישוב מחלוקות. אכן, מאז הקמתו, הפך המרכז לזירה המרכזית בעולם בתחום יישוב סכסוכי השקעות, כאשר מאות הליכים מתנהלים במסגרתו, בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.

מעבר להיותו מוסד בוררות וגישור, ICSID מייצג תופעה רחבה בהרבה. למעשה, עסקינן בהתפתחות תחום משפטי חדש, בעל השפעה עצומה על הכלכלה העולמית, על מדיניות ציבורית ועל יחסים בין מדינות.

כמבוא, חשוב להבהיר, כי סכסוכי השקעות אינם סכסוכים מסחריים "רגילים". עסקינן בסכסוכים מורכבים, הנוגעים לעיתים להחלטות ליבה של מדינות: שינויי רגולציה, מדיניות סביבתית, רפורמות כלכליות, הפקעות, מיסוי או צעדים להגנה על אינטרסים ציבוריים. לכן, הליכים המתנהלים במסגרת ICSID אינם רק בגדר הכרעה משפטית פרטנית אלא עלולים להשפיע על האיזון העדין שבין ריבונות מדינתית לבין יציבות ההשקעות הבין-לאומיות, ולעיתים אף מעצבים את גבולות הפעולה של מדינות, בזירה הכלכלית.

במובן זה, מדובר בזירה שבה המשפט הבין-לאומי אינו מסייע בהסדרת מחלוקות עסקיות גרידא אלא בהתוויית כללים למשחק כלכלי גלובלי. על כן, עיסוקו של מפשר או בורר בסכסוכי השקעות מסוג זה, מחייב שילוב של ידע וניסיון רב-תחומי. זהו תחום אשר משלב, בין היתר, משפט בין-לאומי ציבורי, בוררות בין-לאומית, דיני מנהל ציבורי, רגולציה כלכלית, חוזים מורכבים והבנה עמוקה של מדיניות ציבורית.

שנית, מעבר למורכבות המשפטית, נדרש גם ממד נוסף: הבנה אסטרטגית רחבה. סכסוך השקעות איננו מחלוקת משפטית בעלמא. הסכסוך עלול לכלול השלכות משמעותיות, מדיניות, כלכליות ודיפלומטיות, ולעיתים אף להשפיע על תדמיתה של מדינה בזירה הבין-לאומית. לפיכך, פתרון הסככוך חייב להיעשות על ידי מומחה עם הבנה משפטית מעמיקה, בשילוב ראייה מערכתית רחבה ויכולת לגשר בין עולמות שונים.

היקף הסכסוכים בתחום זה גדל בהתמדה בעשורים האחרונים. תהליכי גלובליזציה, התרחבות רשת אמנות ההשקעה הבין-לאומיות והעמקת הרגולציה הכלכלית הובילו לעלייה חדה במספר ההליכים. מגמה זו צפויה להימשך ואף להתעצם, במיוחד על רקע סוגיות עכשוויות, כגון שינויי אקלים, רגולציה טכנולוגית, משברי אנרגיה והגנה על אינטרסים לאומיים.

ככל שהעולם נעשה גלובלי, כך מתרבה הצורך במומחים שיוכלו לא רק לנהל הליכים, אלא גם להוביל חשיבה מקצועית, להכשיר דור חדש של בוררים, מגשרים ומפשרים, ולתרום לעיצוב השיח הבין-לאומי בתחום. הובלה מקצועית בזירה זו אינה עניין אישי בלבד. היא מאפשרת למדינות ולמערכות משפט להיות שחקניות מרכזיות פעילות בעיצוב הכללים בזירה הבינלאומית, במקום להיות רק מושפעות מהם.

בהיותי נציג מדינת ישראל בארגון הבינלאומי ICSID, כמי שנבחר על ידי משרד המשפטים ומשרד האוצר לסייע בסכסוכים מורכבים אלה, אני סבור, כי למדינת ישראל יש את מלוא הפוטנציאל להשתלב ולהוביל בתחום זה. מערכת המשפט המקומית, המסורת המשפטית והניסיון העשיר בבוררות ובגישור יוצרים בסיס מקצועי איתן להשתלבות בזירה הגלובלית. הרחבת המעורבות של מומחים ישראלים במוסדות בין-לאומיים, ובכלל זה ICSID, תורמת לחיזוק מעמדה המקצועי של ישראל ולשילובה בדיאלוג המשפטי הבין-לאומי.

בעולם המאופיין במתחים גיאו-כלכליים, שינויי אקלים, רגולציה מתפתחת והשקעות חוצות גבולות בהיקפים עצומים, סכסוכי השקעות צפויים להמשיך ולהתרבות. על כן, המשמעות ברורה: תחום ICSID ויישוב סכסוכי השקעות יהפוך לנדבך מרכזי, אשר ישפיע על כלל שחקני הזירה הבינלאומית, בשנים הקרובות.

האתגר, לטעמי, אינו רק בהבנת המנגנונים הקיימים, אלא בנטילת חלק פעיל בעיצובם, פיתוחם והובלת הדור הבא של אנשי המקצוע בתחום. מתוך תפיסה זו פעלתי בשנים האחרונות לפיתוח תשתיות הכשרה מקצועיות בזירה הבין-לאומית, במטרה להרחיב את מעגל המומחיות ולהצמיח דור חדש של בוררים ומגשרים, מקומיים ובינלאומיים כאחד, בעלי ראייה מקצועית גלובלית.

כך, בין היתר, יזמתי והובלתי שיטות הכשרה ייעודיות וחדשניות, ובהן קורסים להכשרת בוררים ומגשרים בינלאומיים, בשיתוף לשכת עורכי הדין בישראל, משרד המשפטים, האו"ם ובתיאום גורמים בין-לאומיים מובילים, כגון ICC. לצד זאת, הקמתי פרקטיקום ייחודי שמאפשר לתרגל סימולציות בהובלת מומחים בינלאומיים, באוניברסיטת קיימברידג', המיועד לבוגרי תוכניות הכשרה מתקדמות. ההכשרות מאפשרות למשתתפים להשלים התמחות מעשית ולהשתלב בקהילה הבין-לאומית של בוררים ומגשרים, תוך עבודה משותפת עם מומחים מובילים בעולם, עמיתים מקצועיים קרובים עימם אני משתף פעולה לאורך עשרות שנים.

במקביל, פעלתי עם קולגות מכובדים, להקמת המרכז הישראלי לגישור ובוררות בישראל, להענקת מענה מקצועי לסכסוכים מורכבים, במגוון תחומים. המרכז מהווה נדבך משמעותי בחיזוק השתלבותה של ישראל במגמות העולמיות בתחום יישוב הסכסוכים החלופיים, ומבסס תשתית מקצועית, התואמת את הסטנדרטים הבין-לאומיים המתקדמים.

אני גאה בכך, שאוניברסיטת רייכמן אימצה את יוזמתי, וכיום אני מלמד קורס חובה בבוררות בינלאומית, במסגרת תואר שני בפקולטה למשפטים וכן שבנוסף למאמרים שפרסמתי בתחום, במספר שפות, חיברתי ספרים בעולם יישוב הסכסוכים, בין היתר "בוררות בעולם העסקי", בעריכת כבוד השפוט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, ו"מהפכת הבוררות", בהוצאה לאחר של לשכת עוה"ד והקדמה פרי עטו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון פרופ' חנן מלצר. שהרי, חלק בלתי נפרד מהאחריות המקצועית של העוסקים בתחום נעוצה בכך שלא רק נסייע ביישוב סכסוכים עסקיים, אלא נבנה קהילה מקצועית, נטפח ידע, ונחזק את מקומה של ישראל בזירה הבין-לאומית של יישוב סכסוכים.