נגיף הקורונה - ביטול אירועי פורים והשלכות חוזיות

נגיף הקורונה - ביטול אירועי פורים והשלכות חוזיות

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בארץ, הוציא משרד הבריאות הנחיה רשמית בנוגע להערכות הציבור ולהתגוננותו, ובין היתר החיל איסור גורף על קיום כנסים בינלאומיים בישראל או קיום אירועים המוניים והתקהלויות מעל ל- 5,000 אנשים. מאז מתן ההנחיות, עיריות וחברות פרטיות החלו לבטל אירועים רבים אשר תוכננו חודשים קודם לכן ובעיקר במיידי את אירועי חג הפורים. כתוצאה מכך, חוזים רבים מול ספקים ונותני שירותים מבוטלים בפועל, עובדה אשר מובילה בהכרח לנזקים כספיים משמעותיים לכל הגורמים.

נדגיש כי קיימת חובה להישמע להנחיות משרד הבריאות ועל מארגני אירועים לבטל אירועים המוניים והתקהלויות מעל ל- 5000 אנשים (ובמאמר מוסגר יצוין כי יבוטלו היתרים ממחלקות רישוי עסקים בעיריות, אשר ניתנו לאירועים אלו). משום כך, אין זה סביר כי מארגני האירועים יחוייבו בפיצויים כספיים כלשהם לספקים ולנותני שירותים בשל הביטולים שנעשו בהתאם להנחיות רשמיות של גוף ממשלתי.

הבעיה הנקודתית כרגע הינה ביטול אירועים והתקהלויות שבהם אמורים להיות נוכחים מתחת ל- 5000 איש, על דעת המארגנים בלבד, בשל נקיטה ביתר זהירות. ספקים ונותני שירותים אשר ניזוקו מהחלטות של ביטול אירועים אלה, יוכלו לדרוש פיצוי בשל הפרת חוזה. עם זאת, סביר שהמארגנים יטענו כטענת הגנה, את טענת הסיכול. דוקטרינת הסיכול, המצויה כמנגנון הגנה בדיני החוזים, קובעת כי במקרה של הפרת החוזה בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע אותן, נסיבות המוכרות כ"כוח עליון", לא יהא חייב המפר בתשלום פיצויים, ולא יידרש על ידי בית המשפט לאכוף את החוזה.

משרדנו ממליץ לספקים ולנותני שירותים שנפגעו מביטול האירועים, לבחון את החוזה מול המארגן לגופו, ולבדוק בעיון רב את הוראותיו.

במאמר מוסגר נציין כי המונח "כוח עליון" מפורש באופן מצומצם יחסית בפסיקת ביהמ"ש העליון, אך בשנים האחרונות נמצא במגמת הרחבה בבתיהמ"ש הנמוכים יותר.