ועדות חקירה- האפקטיביות והתועלת הציבורית
נתבקשתי להביע דעתי בשאלה שבכותרת:
מדובר לא רק בוועדות חקירה אלא גם בוועדות בירור למיניהן, וכולן סובלות מאותה בעיה. לא תמיד הן אפקטיביות.
לפי חוק ועדות חקירה, סעיף 1, הממשלה רשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה, כאשר ישנו עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור. הוועדה אמורה לחקור ולערוך ולהגיש לממשלה דוח על תוצאות חקירתה והמלצותיה.
בדומה לכך ישנה הוראה בחוק הממשלה, סעיף 8א, המסמיך כל שר, כולל ראש הממשלה, למנות ועדת בדיקה לבדיקת נושא או אירוע. כזו הייתה, למשל, החלטת הממשלה למינוי הוועדה המכונה "ועדת וינוגרד", שבפסיקת בית המשפט העליון הושוותה בסמכויותיה לוועדת חקירה. גם ועדת בדיקה אמורה לגבש ממצאים, מסקנות והמלצות המוגשות לממשלה.
גם הכנסת יכולה למנות ועדת חקירה, וכן ועדת ביקורת המדינה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה המוגש לה.
בכל החוקים הדנים בוועדות הללו אין הוראה או הבהרה מה עושה הממשלה, או הגוף שמינה ועדה כזו, עם המסקנות וההמלצות המוגשות להם. האם זה מחייב אותם?
התשובה היא שהדוחות הללו הם בבחינת המלצות בלבד. אין לוועדות הללו כוח מחייב, כלפי מי שמינה אותן, לקבל את ההמלצות. אמנם ההנחה היא שמי שממנה ועדה, יתחשב בהמלצותיה, אך הוא אינו מחויב בכך, והוא יכול גם לקבל את הדוח ולהניחו במגרה, כדי שלא יעלה אבק, ולשכוח אותו שם. זה המצב החוקי, והוא די מתסכל את העושים במלאכה, כי אחרי הכול - חברי הוועדות השונות עושים עבודה רבה, ומשקיעים מחשבה ומאמץ כדי להוציא מתחת ידם דוח הראוי לשמו, ושיהיה בר-השפעה, והם יודעים, לצערם הרב, שגורל הדוח עלול להיות – מוות בנשיקה. מה שמפליא - שהם נענים כעבור זמן לא רב לעמוד שוב בראשות ועדה אחרת.
האם הוועדות הללו הן אפקטיביות ויש בהן תועלת ציבורית?
התועלת הציבורית קיימת כבר על ידי עצם הקמת הוועדה. עצם המינוי מעורר הד ציבורי. הנושא, שהטריד את הציבור - לא הושתק, הוועדה עשויה לדאוג כי הנושא לא ירד מסדר היום הציבורי. אולם, בשלב השני, של הגשת הדוח, אי אפשר לתת תשובה כוללת וחד משמעית לגבי כל הוועדות. גם לא תמיד אלו שמכהנים בוועדות יודעים אם לאחר הגשת הדוח - מיישמים את המלצות הוועדה, ואם כן, באיזו מידה. גם אי אפשר לומר סטטיסטית אם בדרך כלל מקבלים את הדוח ומיישמים את מסקנותיו אם לאו. לכן לא אעסוק בסטטיסטיקה, אלא אפרט מה קרה למסקנות ולהמלצות של חלק מהוועדות שהייתי יו"ר שלהן או חבר בהן.
אלך בדרך כרונולוגית:
1990. ישבה ועדה בראשות השופט של בית המשפט העליון שלמה לוין, שהייתי חבר בה, על מדוכת תיקון פקודת החברות בנושא שיקום חברות, כדוגמת צ'פטר 11 בארה"ב. הייתה דחיפות רבה בעבודת הוועדה, והאיצו בוועדה לתת מענה מוקדם ככל האפשר, ולכן הסתגרה הוועדה במלון לכמה ימים, וישבה על המדוכה ברצף, והכינה דוח מפורט, שכלל לא רק מסקנות והצעות לחקיקה, אלא הוועדה גם ניסחה כל מה שאפשר כדי להקל ולזרז. מאז הדוח החל להתגלגל בוועדות הכנסת. כל היודע על מקום הימצאו - מתבקש להודיע. חלפו עשרות שנים מאז, אך החוק הזה לא רק שאיננו חי. הוא טרם נולד.
1996. הארץ רעשה סביב זריקת תרומות הדם של בני העדה האתיופית על ידי בנק הדם של מד"א. מונתה ועדה בראשות יצחק נבון, הנשיא החמישי, בהשתתפות כמה מבכירי הרופאים, נציגי העדה ואף היה לי הכבוד להימנות בין חבריה. הוועדה הגישה המלצות מצוינות, שהייתה בהן גם רגישות רבה כלפי בני העדה, וגם פתרון מעשי לבעיית תרומות הדם, שהיו חשודות כנגועות באיידס. שר הבריאות ומד"א הודו על העבודה המצוינת. המסקנות, למיטב ידיעתי, ככתבן וכלשונן, לא אומצו בפועל.
1997. ועדה בראשותי, שהייתה הששית במספר בחקירת אסון הכבל ביחידת החילוץ 669 בחיל האוויר, אסון שאירע 5 שנים קודם לכן. מלבד הנושאים הטכניים, דובר רבות בדוח הוועדה על הכשרת החיילים וכשירותם. דובר גם על ליקויים חמורים בקשר של צה"ל עם משפחות החיילים שנהרגו באסון, ועל מניעת מידע מהן על הנסיבות של האסון, בטענת שמירה על בטחון שדה, טענה שלא היה לה בסיס עובדתי. המסקנות הטכניות ואלו שהיו בנושא הכשרת הלוחמים- יושמו. הקשר של צה"ל עם המשפחות השכולות – דומני שעדיין לא בא על פתרונו המלא עד היום הזה.
2000. חלקי גופות חללי השייטת הובאו מלבנון, זוהו בצורה רשלנית ושגויה, ונטמנו בקברים בלי שהמשפחות ידעו על כך. הוועדה בראשותי מצאה את האשמה ברב הצבאי הראשי שדחק במומחה שביצע את הזיהוי, והלה ברשלנות טעה בזיהוי. המסקנות של הוועדה כללו המלצות לגבי אופן זיהוי גופות בעתיד, שייעשה אך ורק במכון לרפואה משפטית. למיטב ידיעתי, צה"ל מילא אחר כל ההמלצות במלואן.
2001. הוועדה בראשותי להפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות. בוועדה השתתפו כל הגורמים הקשורים למערכות ההשכלה הגבוהה, כולל הסטודנטים ומשרד האוצר. המסקנות להפחתה הדרגתית במשך 5 שנים של שכר הלימוד נתקבלו פה אחד, כולל על ידי נציג האוצר. במשך שנה ואולי שנתיים נהגו לפי ההמלצות. אנו זוכרים את הפגנות הסטודנטים בשנים שלאחר מכן ליישום דו"ח וינוגרד. האוצר אטם את אוזניו עד היום. היום כבר מדברים על העלאת שכר הלימוד.
2000. ועדה לבחינת פרסומים מחקירות משטרה. הוועדה בראשותי, שמונתה ע"י שר המשפטים והשר לביטחון פנים, המליצה לאסור פרסום שמו של חשוד, למעט איש ציבור, לפני שיוגש נגדו כתב אישום. כן הומלץ לאסור פרסום פרטים מחקירות משטרה ולאכוף את איסור ההדלפות מחקירות אלה. השרים קיבלו את ההמלצות בחום. גם היועץ המשפטי והמפכ"ל.
ומה קרה בפועל? אנו זוכרים את ההדלפות הרבות מחקירות אנשי ציבור, שהיינו עדים להן בשנים האחרונות.
2002. כשנה שלמה הקדשנו אני עם עוד שני חברים אתי בוועדה לקביעת גורלו של רון ארד. איני יכול להיכנס לפרטים מטעמים מובנים. חבל שזה נגמר כפי שנגמר.
אדלג על כמה ועדות נוספות.
2006. ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה. באפריל 2007 יצא דוח חלקי של הוועדה שמתח ביקורת קשה על תפקוד הממשלה והעומד בראשה, ועל הממשק בין הממשלה לבין הצבא. בעקבות הדוח הנהיגה הממשלה נהלים חדשים, שיישמו רק כמה מהמלצות הוועדה. 9 חדשים לאחר מכן, לאחר הדוח המקיף הסופי- ערך צה"ל רוויזיה רצינית ומצוינת, כמעט בכל הנושאים שהוועדה דנה בהם. את פירות ההתנהלות השונה לחלוטין של צהל ראינו במבצע עופרת יצוקה. הממשלה לעומת זאת, על אף שחלפו חדשים רבים מאז, הסתפקה בהחלטת ממשלה המאשרת את הדוח ואת מסקנותיו והמלצותיו, ומינתה ועדת שרים למעקב. פרט לכך לא עשתה הממשלה שום דבר ליישום ההמלצות. סגן מזכיר הממשלה הסביר כי הממשלה הקודמת הייתה טרודה בעניינים אחרים ולא התפנתה לכך. בעיות קרדינליות שנוגעות לביטחון המדינה ולשלום תושביה- הממשלה לא התפנתה לדון בהן. הכול יעבור לממשלה הנוכחית שתעסוק בכך – כך הוא הבטיח. הדוח לא הונח כלל על שולחנה של הממשלה הנוכחית.
אמנם חבל על שנה וחצי של עבודה מאומצת של חמשת חברי הוועדה ועוזריהם, אבל בעיקר חבל שאותם הליקויים שעליהם הצביעה הוועדה בעבודת הממשלה והממשק עם הדרג הצבאי עלולים לחזור חלילה במלחמה הבאה, שהלוואי ולא תהיה.
מה שנאמר לעיל היא סקירה חלקית בלבד, מניסיוני הדל, המלמדת אולי על האפקטיביות של מסקנות והמלצות של הוועדות. אם לדרג בין 0 ל-10, את האפקטיביות הזו בוועדות שאני כיהנתי בהן, לא הייתי נותן לה ציון העולה על 5.
