פיקוח אלקטרוני

ביום 18 ביוני 2012 פורסמה ב"רשומות" הצעת חוק ממשלתית בעלת שם ארוך: "הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) התשע"ב-2012". לעומת השם הארוך, תוכנה של הצעת החוק היה קצר: הארכת תוקפו בשנה של חוק הפיקוח האלקטרוני.
 

מדובר במתן תוקף חוקי לחלופת מעצר, שהיא: מעצר בית עם צמיד (הקרוי גם: אזיק) אלקטרוני, המאפשר פיקוח מרחוק על תנועותיו של העצור. חוק הפיקוח האלקטרוני, שהצעת החוק באה להאריך את תוקפו, נקבע על ידי הכנסת כהוראת שעה, כדי לאפשר השלמת ניסוח הוראות חוק, אשר יסדירו את כלל ההיבטים הקשורים בשימוש בפיקוח אלקטרוני. לשם כך הוקם צוות בין-משרדי במשרד המשפטים והוא סיים לאחרונה  את גיבושו של "תזכיר חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012" - שאמור לעבור עתה את כל שלבי החקיקה בכנסת. עד אז ימשיכו לפעול לפי הוראת השעה, שהכנסת אמורה להאריך כאמור עד 14 ביולי 2013.
 

משמעותו של הפיקוח האלקטרוני מוסברת בתזכיר החוק:
 

"התקנת צמיד אלקטרוני על קרסולו של המפוקח, והתקנת מקלט-משדר מתאים המחובר לקו הטלפון במקום הפיקוח (על פי רוב – בית המפוקח). המקלט קולט את אותותיו של הצמיד האלקטרוני, וכך "מפקח" על הימצאותו של המפוקח במקום הפיקוח, בכל רגע נתון. במקרה של יציאת המפוקח ממקום הפיקוח (אשר לא אושרה מראש), מעביר המשדר חיווי אלקטרוני על כך, אשר מתקבל במרכז הבקרה של תכנית הפיקוח האלקטרוני. הפרה כזו, לפי נסיבותיה, עשויה להביא לנקיטת צעדים מתאימים, ובכלל זה הפסקת תכנית הפיקוח, והחזרת המפוקח למעצר במתקן כליאה."
 

כיום מעוגנת סמכות בית המשפט - הדן במעצר נאשם - להורות על חלופת מעצר בבית הנאשם עם צמיד אלקטרוני, בחוק המסמיך את השופט "לקבוע תנאים מיוחדים" במסגרת שחרור בערובה, על מנת להבטיח את התייצבותו של הנאשם להמשך משפטו ולצמצום מסוכנותו בתקופה זו (סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), וכן בחוק הוראת השעה הנזכר לעיל.
 

יודגש, כי תכנית הפיקוח האלקטרוני מיועדת לא רק למי שנקבע שיש לעצור אותו עד תום הליכי משפטו, אלא גם לאסירים אשר שוחררו מהכלא על תנאי, עקב ניכוי שליש מתקופת מאסרם. הפעלת התכנית לגביהם מאפשרת למשוחררים חזרה הדרגתית לקהילה והשתלבות בתכניות שיקום מתאימות.
 

המגמה להכיר בזכויות הנאשם בעת מעצרו צוינו כבר בחוק המעצרים:
 

"מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה  מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו" (סעיף 1).
 

יתרונות הפיקוח האלקטרוני הם רבים: בראש ובראשונה הם מונעים מהמפוקח את נזקי המעצר, ובמיוחד כשמדובר בקטינים או באלו שזו להם עבירתם הראשונה, הם שומרים על זכויותיו הבסיסיות של המפוקח להיות בביתו, בחוג משפחתו ובתחום קהילתו, עם זאת הם מאפשרים מעקב יעיל אחר המפוקח, מקלים על הצפיפות במתקני המעצר ובתי הסוהר, והם חוסכים למדינה הוצאות הכרוכות בהחזקת מתקני כליאה וכוח אדם הדרוש לניהולם, לרבות הוצאות הסעדה ושירותי רפואה (עלות יום בבית מעצר יקרה מן הסתם מיום של פיקוח אלקטרוני).
 

הפיקוח האלקטרוני אינו המצאה ישראלית. זהו כלי הנפוץ מזה 25 - 30 שנה במערכות המתקדמות לאכיפת החוק ברחבי העולם, וכבר מיושם בפועל בשלל תכניות פיקוח. מזה חמש שנים התפתחה השיטה. אם עד אז נעשה הפיקוח רק על ידי גלי רדיו, לאחרונה החלו לעשות שימוש ב-GPS  . בארצות הברית ישנם היום כמאה אלף איש המפוקחים בשיטת גלי הרדיו ועוד כמחצית המספר הזה בשיטה החדישה. באירופה ישנם כמה עשרות אלפים וכן במדינות נוספות. בישראל, בה הוחל בהפעלת הפיקוח האלקטרוני רק בשנת 2005, מפוקחים  כיום כ- 750 (היו בעבר כאלף, אך המכסות צומצמו בהחלטה מנהלית).
 

יש לציין, כי שיטת הפיקוח האלקטרוני ניתנת להרחבה בישראל, בחקיקה, גם בנושאים אחרים כגון: פיקוח על צו הגנה, שניתן בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991, כדי למנוע מגבר המאיים על אשתו או גרושתו, מלהתקרב לביתה, פיקוח על עברייני  מין,  וכדומה.
 

חקיקה בנושא כה מהותי, כמו אזיקים אלקטרוניים, הכרחית וחשובה, אך לצידה נדרש טיפול מתאים גם בנושאים חיוניים נוספים; נראה כי הגורמים הממונים על הפעלה יעילה של התכנית בישראל עדיין מתמודדים עם שאלות רבות, הקשורות בתפעול התכנית, לרבות בעיות משאבים וכוח אדם, המקשות על יכולות המעקב אחר המפוקחים, וכן מתמודדים לעיתים עם תפיסות מיושנות שאינן תומכות ברוח הפסיקה והחקיקה העדכנית בדבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הטיפול בנושאים אלו חייב להיות יעיל ומהיר, אחרת גם חקיקה ראויה לא תפתור את כלל הבעיות של תכנית כה חשובה. ראוי ללמוד מהניסיון המצטבר במדינות המערב ולקבל את האיזוק האלקטרוני כאלטרנטיבה ענישתית ושיקומית וככלי פעולה נוסף של מערכת אכיפת החוק.