בוררות לשון הרע - צו למניעת פרסום לשון הרע או חופש הביטוי- מי גובר?

בוררות לשון הרע - צו למניעת פרסום לשון הרע או חופש הביטוי- מי גובר?

עורכת דין דפנה פישר ודר אליהו וינוגרד

ליטיגציה

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 קובע, בין השאר, כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית, שחלות עליה הוראות מסוימות של פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בין השאר חלים על תביעה לפי חוק איסור לשון הרע הסעיפים 71 עד 75 לפקודת הנזיקין, המעניקים, בין השאר, סמכות לבית המשפט להוציא צווי מניעה, שמטרתם למנוע פרסום לשון הרע, בטרם פרסומו.

 

לפני שיצא לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן פסק הדין בעניין ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא (פ"ד מג (3) 860). פסק דין מקיף זה של הנשיא ברק סקר את זכותו של אדם להגן על שמו וכבודו בפני פרסום לשון הרע, ומנגד- את זכותו של אדם לבטא את כל שלבו חפץ, כולל לשון הרע, והיותו מוגן על פי חופש הביטוי. חרויות אלו מתנגשות תדיר זו בזו. איזו מהן תגבר? אחרי ניתוח מבריק של השופט, בהכירו בייחודיות של כל אחת מהן- הוא קבע כי כאשר ניתן שיקול דעת לשופט לגבי מתן צו מניעה הבא למנוע פרסום לשון הרע, בטרם נקבע שיש לשון הרע בדברים העומדים להתפרסם, גובר חופש הביטוי על זכות האדם הנפגע למנוע את הפרסום. נחמתו של הנפגע, לאחר הפרסום הפוגע, תהיה רק בקבלת פיצויים. בעת שנכתב פסק הדין היו שתי החרויות במצב שאין חוקה המעגנת אותן.

 

זה היה, בין השאר, הנימוק שעל פיו העדיף הנשיא ברק את חופש הביטוי על פני זכויות האדם לבל ייפגעו שמו הטוב וכבודו. אנו סבורים שבמה שנוגע לזכותו של אדם למנוע פרסום העומד להתפרסם - לאחר שנכנס לתקפו חוק היסוד, מסקנתו של הנשיא ברק אינה עוד תקפה, מאחר שחוק היסוד שינה את המצב של הברירה בין שתי החרויות הנ"ל. סעיף 2 לחוק היסוד קובע שאין פוגעים בכבודו של אדם.

 

כבודו של אדם כולל כמובן את שמו הטוב. בסעיף 4 נקבע כי כל אדם זכאי להגנה על כבודו. הנה כי כן- המאזן בין שתי הזכויות השתנה לחלוטין. בעוד שהזכות לכבוד ולשם טוב עוגנה במפורש בחוק היסוד- לא עוגן חופש הביטוי בחוק יסוד.

 

איננו טוענים כי זוהי זכות נחותה יותר, אך הזכות של אדם לשמירת כבודו- זוכה מעתה להגנה יתירה מאת המחוקק, מה שאינו חל על חופש הביטוי. סעיף 8 לחוק היסוד קובע כי אין פוגעים בזכויות שלפי חוק היסוד אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

 

אין חוק הקובע את אשר נאמר בפסק הדין. פסיקה, תהא חשובה ככל שתהיה, אינה "חוק" במשמעותו בסעיף 8 הנ"ל, ואין בכוחה עוד לבטל הוראה מפורשת של חוק.

 

לכן, סמכות בית המשפט למתן צווי מניעה כדי למנוע פרסום לשון הרע טרם פרסומו- אינה כפופה עוד - להתנאות שקבע הנשיא ברק בפסק דינו לגבי נתינתם.

 

בוררות לשון הרע - אמור מעתה: הוראות פקודת הנזיקין בדבר סמכות בית המשפט למתן צו למניעת פרסום לשון הרע גוברות אפוא על חופש הביטוי.