ערעור לבית המשפט העליון

כאשר ניתנת הכרעת דין בבית המשפט, ואחד הצדדים (ואף לעיתים גם שני הצדדים), אינו מסכים עם פסק הדין, רשאי לפנות לערכאה גבוהה יותר, על מנת לבחון מחדש את התוצאה של ערכאת בית המשפט הנמוכה יותר, בהתאם לנסיבות ולסוגיות המשפטיות שעולות מהמקרה הנ"ל. ערעור איננו בוחן טענות עובדתיות שנדונו בערכאה הראשונה ונקבעו וזוהי איננה הזדמנות נוספת לצדדים לטעון את דבריהם, אלא בערעור תבחן טענה על טעות משפטית שנפסקה. כמו כן, ערעור איננו דוחה את פסק הדין, וכדי לעשות כך, יש להגיש בקשה מנומקת לעיכוב ביצוע של פסק דין.

בישראל לכל צד בהליך המשפטי קיימת הזכות לבצע ערעור אחד לפחות לבית המשפט הגבוה יותר בדרגתו מבית המשפט שנתן את ההחלטה הראשונה, ערעור שכזה, נקרא – "ערעור שבזכות". לעיתים צד להליך עשוי לבקש לבחון את המקרה לערעור נוסף, אך כבר לא מדובר בזכותו של המבקש, אלא הדבר נתון לאישורו ושיקול דעתו של בית המשפט, ערעור שכזה נקרה "ערעור שבחסד" או "ערעור ברשות". כדי שערעור לבית המשפט העליון יתקבל בערעור ברשות, על הצד המבקש להציג כי קיימת סוגיה משפטית חשובה, שבית המשפט קמא שגה בהחלטתו או שמדובר בסוגיה משפטית מורכבת הדורשת בחינה מעמיקה של בית המשפט העליון. הנוהל הפרוצדורלי הנ"ל דורש עבודה מעמיקה של עורך הדין הדן בסוגיה, ואף מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בערעורים ברשות. את הבקשה לערעור לעליון יש להגיש בתוך 30 ימים מרגע קבלת ההחלטה של הערכאה הנמוכה ומלבד התנאים הפרוצדורליים שיש למלא בעת בקשת ערעור לעליון, עליה גם לעמוד בתנאים מהותיים שונים, כדי להוכיח כי קיימת סוגיה משפטית שלא נדונה בערכאות הנמוכות או לחילופין שקיימת שגגה בהחלטה.

ערכאות השיפוט בישראל

בישראל קיימות 3 ערכאות שיפוטיות, התואמים לשיטה הנהוגה במשפט המקובל והשתרבבה בדין הישראלי לאור המנדט הבריטי ערב קום המדינה: בדרגה הנמוכה ביותר נמצא בית המשפט השלום, הדן בתיקים פליליים בעבירות שעונשן הוא עד 7 שנות מאסר, ובתיקים אזרחיים בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקלים. בדרגה השניה, נמצא בית המשפט המחוזי. לערכאה זו קיימים 2 כובעים: הכובע הראשון בהם דן הוא בתיקים אזרחיים בתביעות שהן מעל 2.5 מיליון שקלים, ובעבירות פליליות שהעונש המרבי עליהן הוא מעל 7 שנות מאסר; וכובעו השני הוא בנוגע לערעורים להחלטות של בית המשפט השלום. בראש הפירמידה נמצא בית המשפט העליון, ומהווה את המוסד השיפוטי הגבוה ביותר בישראל. לבית המשפט העליון, גם כן, קיימים 2 תפקידים מרכזיים: ראשית, בבית המשפט העליון דנים בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי. במידה והחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה כערכאה ראשונה, מדובר בערעור בזכות, וכאשר מדובר בערעורים על פסקי דין שנתן בית המשפט המחוזי כשהוא עצמו היה ערכאת הערעור, מדובר בערעור ברשות. שנית, לבית המשפט העליון קיים כובע נוסף – והוא בית הדין הגבוה לצדק (בג"צ). כאשר אדם עותר נגד המדינה או נגד גופים ציבוריים, העתירה מגיעה ישירות לבית המשפט העליון ונדונה שם כערכאה ראשונה.

בקשת ערעור לבית המשפט העליון הן ברשות והן בזכות, דורשות הבנה וניתוח משפטי ברמה הגבוהה, הכוללים ניסוח בקשה משפטית מהירה אך מפורטת דיו כדי שיוכל לקבל את אישור בית המשפט לדיון בסוגיה המשפטית, שכן בקשת ערעור שרירותית, עלולה להוביל לדחייתה על הסף, בתוספת עלויות רבות למערער, ואף בית המשפט עשוי לפסוק תשלום כנגדו של המערער בגין ההוצאות הנלוות לצדדים.