דיני הנזיקין בישראל

עו"ד דפנה פישר

דיני הנזיקין עוסקים בחיובים לא רצוניים בין פרט אחד למשנהו, במצבים בהם נגרם נזק לאדם או גרמו לפציעות לגופו של אדם או לרכושו, בהם מבקש הניזוק פיצוי עבור הנזק מהמזיק. דיני הנזיקין נפרשים בין היתר, על נושאים רבים ובהם – רשלנות (ובהם גם הרשלנות הרפואית); תקיפת אדם; מטרדים; תאונות (לרבות תאונות דרכים); לשון הרע ועוד. לבסוף, יש לבחון האם קיים קשר סיבתי, בין הפעולה עצמה שגרמה לנזק, ובין הנזק עצמו. להבדיל מהדין הפלילי, שם נאשם אדם בעבירה פלילית, בדיני הנזיקין אדם נתבע בעוולה נזיקית. 

האחריות הנזיקית

בטרם בואנו לזהות את האחריות הנזיקית במקרה מסוים, עלינו לזהות בראשית דרכנו את משטר האחריות החל בעניינו. בדיני הנזיקין קיימים מספר משטרי אחריות, אשר בכל אחת מהעוולות הנזיקיות קיים משטר אחריות שונה, באופן המזכיר מעט את היסוד הנפשי הדרוש בעבירות פליליות. מחוג הסקאלה נע מאחריות מוחלטת, בה קמה אחריות לאדם בגין נזק פוטנציאלי, גם אם לא היתה לו כוונה כלשהי – לדוגמא, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרה בו הולך רגל נפגע מרכב הגרם לנזקי גוף להולכי הרגל, חלה אחריות מוחלטת על נהג הרכב. בעוולות הדורשות משטר אחריות מסוג זה, לרוב תהיה תקרת גג בכל הנוגע לסכום הפיצויים.

משטר האחריות נוסף הוא אחריות מסוג רשלנות, בה אדם גורם לנזק לאחר שחרג מסטנדרט חברתי, שאדם מן השורה בנסיבות המקרה לא היה גורם לקרות הנזק. עוולת הרשלנות, בשונה משאר העוולות, הינה עוולת "סל", איננה מבטאת התנהגות אסורה, אלא קובעת חובת זהירות כללית בין האזרחים. לבסוף, קיימות עוולות נזיקיות שמשטר האחריות הנדרש הוא מודעות וכוונה, בה אדם התכוון במודע לגרום לקרות התוצאה הנזיקית.

קיימים מצבים, במשטרי האחריות האלו, שגם על הניזוק קמה אחריות מסוימת וניתן לחייבו, ובכך לצמצם את רמת האחריות של המזיק. אחריות מסוג זה של הניזוק נקראת "אשם תורם".

סעדים ופיצויים בדיני הנזיקין

לאחר שנקבעו היקף הנזק והאחריות החלה במקרה דנן, עלינו לבחון מהם הסעדים (הפיצויים) האפשריים בדיני הנזיקין. לרוב מדובר בפיצויים כספיים שמטרתם מתחלקת בין להחזיר את המצב של הניזוק לקדמותו לבין פיצויים עונשים בהתאם לעוולה הרלוונטית. הסעדים האפשריים נקבעים בהתאם לראשי הנזק – ראש נזק ממוני - פיצוי מכוון מטרה המיועד להבטיח לניזוק אמצעים למחייה, ריפוי סיעוד ושיקום, בהם חלים פיצויים בגין הוצאות רפואיות; פיצויים שנועדו לסייע לניזוק במשק הבית (מטפלת, ציוד מיוחד בגין הנזק וכו'), ואף פיצויים לאור אובדן השתכרות. מנגד, קיים ראש נזק נוסף – לא ממוני- פיצויים הלא ניתנים לכימות כלכלי במטרה להחזיר את המצב לקדמותו. ראש הנזק הלא ממוני כולל בתוכו את הפיצויים לאור כאב וסבל; קיצור תוחלת החיים; נזק נפשי ואף לאור פגיעה באוטונומיה של הניזוק. לבסוף, ניתן אף לדרוש פיצויים לאור מותו של הניזוק, בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק.