עו

הכרת המדינה בנפגעי פעולות איבה

עו

שנה עברה מאז גל הטרור הקשה שפקד את מדינת ישראל וגבה קורבנות ופצועים. תקופת הטרור הייתה תקופה קשה ומסובכת במדינת ישראל ולאחרונה ניתן להבחין בהתגברות תופעה זו עם רצף של פיגועים ברחבי הארץ. בסקירת התנהלות המדינה מול אירועים ביטחוניים כגון אלו ניתן לומר כי ישראל, למודת הסבל והכאב מאירועי הטרור, מעבר לעזרה סוציאלית והתמודדות לאומית עם האירועים, השכילה לפתח מערכת ייחודית של מענה פיננסי לנפגעים באירועי טרור על ידי חוק התגמולים.

חוק התגמולים למעשה מגדיר באלו דרכים על המדינה לסייע לאדם שנפגע בפיגוע איבה. "פגיעת איבה" מוגדרת בחוק כפגיעה כתוצאה מפעולות של כוחות אויב כגון מדינה, ארגון טרור או גוף המסייע להם, העוינים למדינת ישראל, שקרו בישראל, או מחוצה לה ובלבד שמטרתם הייתה פגיעה בישראל או שהרקע לאותה פעולה נבע מהסכסוך הישראלי-ערבי.

החוק חל על אזרח או תושב ישראל, על תושב חוץ שמקום עבודתו כלול ברשימה מיוחדת של חברות לדוגמת צים, אל על וכן על מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רישיון או פטור מהצורך בהם כל עוד הפגיעה ארעה בישראל. במרץ 2010 נהרג בקיבוץ נתיב העשרה עובד זר מתאילנד בשל פגיעת קסאם במקום בו עבד. המוסד לביטוח לאומי הכיר בעובד הזר כנפגע פעולות איבה ותוך תיאום עם משרד החוץ דאגו להעברת גופתו לתאילנד. היות והעובד הזר הוכר כנפגע פעולות איבה, משפחתו הייתה זכאית למלוא התגמולים וההטבות.

הסיפור הופך מורכב יותר, ברגע בו קשה להבדיל האם מדובר באירוע שמקורו בפגיעת איבה או לאו, לדוגמת מקרים של פיגועי דריסה שנחזים לא פעם לתאונת דרכים, כגון פיגוע הדריסה בשוק חג המולד בברלין, בו המחבל חטף משאית, או אירועי הפיצוצים שהיו בניו יורק וניו ג'רזי.

רק כאשר ניתן להוכיח שמניעי הפוגע הינם לאומניים, יפוצו הנפגעים ומשפחות הקורבנות על פי חוק התגמולים, ובמידה ולאחר חקירה יתברר כי הייתה זו למשל תאונת פגע וברח - הפיצוי יגיע מהחוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

מעבר לכך, יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין פעולות האיבה לבין פציעתו או מותו של אדם. למשל, בפיגוע שארע במתחם שרונה שבתל-אביב בו נהרגה אישה, אך על גופתה לא נמצאו סימני ירי. במקרה זה, בג"ץ דחה את בקשת הפרקליטות לנתח את גופתה על מנת לברר האם מותה נגרם כתוצאה מהתקף לב או כתוצאה מירי המחבלים, והיא הוכרה כנפגעת פעולות איבה.

תנאי מוקדם להגשת התביעה הוא קבלת אישור מרשויות המדינה כי אכן מדובר בפגיעת איבה. לדוגמה, בעת הפיגוע בבית חב"ד במומבאי (הודו) בשנת 2008, קבעה ועדת השרים לענייני סמלים  וטקסים כי החללים הישראלים והיהודים וכן בנם היתום של בני הזוג הולצברג ז"ל יוכרו כנפגעי פעולות איבה. משרד הביטחון אישר את ההחלטה, ובהתאם לכך טיפל המוסד לביטוח לאומי במשפחות החללים וביתום על פי חוק התגמולים.

במלוא שנה לגל הטרור ובבחינת האירועים, מצטיירת תמונה של מדינה שהשכילה להבין את השלכות מצבה הביטחוני על הנפגעים ישירות מאירועי הטרור. מתוך הבנה זו גיבשה המדינה מדיניות סיוע לנפגעי פעולות האיבה במטרה לתמוך בהם ולאפשר להם, ככל הניתן להמשיך בחייהם, לצד הטרגדיה הקשה שחוו והצלקות הגופניות והנפשיות.

* עו"ד דפנה פישר היא שותפה במחלקת נזיקין במשרד גדעון פישר ושות'. עו"ד שרון מאירי הוא מומחה לתאונות עבודה ולייצוג בוועדות רפואיות.