הקץ לעושק הגרושים?
עורכת דין הילה צאירי - מנהלת מחלקת דיני משפחה ועורכת דין נועה אביב אסולין - מחלקת דיני משפחה

הקץ לעושק הגרושים?

עורכת דין הילה צאירי - מנהלת מחלקת דיני משפחה ועורכת דין נועה אביב אסולין - מחלקת דיני משפחה

דיני ממונות וירושות

מזונות ילדים היוו מאז ומתמיד את אחת המחלוקות העיקריות בקרב בני זוג בהליכי גירושין. במדינת ישראל נפסקים מזונות ילדים על פי הדין הדתי של הצדדים, היינו, כאשר שני בני הזוג יהודים, ייפסקו מזונות הילדים בהתאם להלכה היהודית, אשר מטילה חובה אבסולוטית על האב לזון את ילדיו, גם במקרה בו האם משתכרת יותר ממנו או שהיא בעלת נכסים רבים, דבר אשר הופך שכיח יותר ויותר בעידן המודרני, בו גם נשים מפתחות קריירה ומשתכרות משכורות נאות. אם שני בני הזוג מוסלמים, יחול הדין השרעי, אשר בין היתר קובע כי ילד אשר נולד מחוץ לנישואין, אינו זכאי למזונות מאביו.

 

בנוסף, קיים הבדל בפסיקת גובה המזונות בין השופטים בבתי המשפט השונים, וכן בין הערכאות השונות, כך, למשל, בבית הדין הרבני בדרך כלל ייפסקו מזונות נמוכים יותר מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

 

כמו כן בעידן החדש של ימינו, ישנם אבות רבים אשר מבקשים לגדל את ילדיהם באופן שווה עם האם, כך שהילדים ישהו בחזקתם מחצית מהזמן, וילונו עימם גם באמצע השבוע. טענת אבות אלה הינה כי בעת שהילדים שוהים עימם, הם מכלכלים אותם ודואגים לכל מחסורם, ובכל זאת מחויבים בתשלום מזונות לאם, דבר הגורם לכפל תשלום ולקריסה כלכלית. גם בעניין זה אין אחידות בין השופטים השונים, אשר חלקם גורסים כי במקרים אלה יש להפחית את שיעור המזונות, וחלקם חולקים על כך.

 

בשנת 2006 הוקמה ועדת שיפמן, שמטרתה הייתה לבחון את נושא מזונות הילדים, ולקבוע  סטנדרטים אחידים לעניין תשלומם. נקודת המוצא היא ששני ההורים יהיו אחראים לביטחונם הכלכלי של ילדיהם  באופן יחסי להכנסותיהם, תוך שקלול זמני השהייה של הילדים עם כל אחד מההורים.

 

הוועדה המליצה לקבוע נוסחה מתמטית פשוטה, קבועה וברורה אשר תחול על כל בני הדתות ואשר תהיה מבוססת על מספר מרכיבים עיקריים: שיעור הכנסת כל אחד מההורים, הותרת הכנסה פנויה למחיית כל אחד מההורים וזמן השהות של כל הורה עם הילד.       

    

עוד הומלץ כי חישוב המזונות יבוצע על ידי רשם בית המשפט לענייני משפחה, שיקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים, ורק במקרים שבהם תועלה טענה כי מתקיימות נסיבות חריגות המצריכות סטייה מהנוסחה, כגון: הכנסה שאינה מדווחת לרשויות המס - יובא הדבר להכרעת בית המשפט.

 

להמלצות ועדת שיפמן - יתרונות רבים; ראשית, קביעת נוסחה קבועה אחידה אשר תיצור ודאות משפטית בקרב בני הזוג, וכן תחסוך התדיינויות משפטיות רבות וסבוכות, שנית, הדבר יסייע בפתרון חוסר השוויון הצורם הקיים כיום, במקרים בהם אבות ממשיכים לשאת בנטל דמי המזונות, שעה שהאם בעצמה יכולה לתרום כלכלית - אך אינה מחויבת בכך על פי חוק.

 

לדעתנו המלצות הוועדה מבורכות, ויש לקוות שיהפכו לחוק ולא יישארו כהמלצה בלבד על שולחן הכנסת, אולם על כך יינתן מענה רק בקדנציה של הכנסת הבאה.