בית המשפט העליון מחזק את דיני ההתיישנות
עו

בית המשפט העליון מחזק את דיני ההתיישנות

עו

תביעות רבות מוגשות מידי יום לבתי-המשפט. תביעות אלה יכולות לכלול גם סעד כספי, כלומר דרישה לתשלום כספי, לרבות כדמי נזק.

טענת הגנה שכיחה של הנתבעים הינה טענה, לפיה עילת התביעה של התובע התיישנה, ומשכך יש לסלק את התביעה נגדם על הסף (בלי לקיים דיון ארוך לגופו של עניין).

חוק ההתיישנות קובע פרק זמן בן שבע שנים להתיישנותה של תביעה אזרחית (שאינה במקרקעין). תקופת ההתיישנות מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התובענה". לא מעטים הם המקרים שבהם מתעוררת השאלה, הסבוכה לעיתים, מתי נולדה עילת התובענה. מקובל, כי היום שבו מתגבשות לראשונה העובדות המהותיות המזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, הוא מועד היוולדה של העילה.

ככלל, יש להשעות את תקופת ההתיישנות מקום בו אדם אינו יכול להגיש תביעה, וחוק ההתיישנות מכיר בשורה של מקרים בהם אין "באפשרותו של התובע להגיש את תביעתו, או שאין זה סביר לצפות ממנו לעשות כן".

בנוסף, בתי-המשפט הכירו בכך שיש לבחון גם אם היה בידי התובע כוח תביעה מהותי-ממשי, המאפשר לו לעתור לבית המשפט ולזכות בסעד המבוקש. כוח תביעה זה מותנה בקיומה של עילת תביעה קונקרטית, וביכולתו הממשית והדיונית של התובע לפנות לבית המשפט ולקבל את מבוקשו, ללא מניעה אובייקטיבית להגיש את התובענה, וללא צורך להמתין להכרעה שיפוטית קודמת בעניין קשור.

בשני הליכים שנוהלו על-ידינו בחודשים האחרונים בבית-המשפט העליון, אשר עסקו בבקשות לסילוק כל אחד מההליכים על הסף מחמת התיישנות, לכאורה, של עילת התביעה, שבה וחוזקה ההלכה, לפיה לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות, אין די בקיומה של זכות תביעה מושגית, אלא נדרש קיומה של עילה קונקרטית שמכוחה יוכל התובע, הלכה למעשה, לפנות לבית-המשפט, להגיש את תביעתו, ולזכות בסעד המבוקש בה. במילים אחרות, מדובר במועד שבו הבשילה עילת תביעתו של התובע, לרבות יסוד הנזק שבה.

דמיון נוסף שנמצא בשתי הפסיקות הללו, הוא גם בחיזוק שתי הלכות השלובות זו בזו:

האחת, ההלכה לפיה סילוק תביעה על הסף ייעשה בדרך כלל במשורה, שכן ראוי ליתן לתובע הזדמנות לברר את תביעתו לגופה, על מנת להגשים את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד-חוקתית במשפט הישראלי.

השנייה, הגישה המושרשת, שלפיה יש לפרש את החוק באופן שמאריך את תקופת ההתיישנות. בעניין זה נבהיר, כי סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות מחייב לא אחת עריכת בירור עובדתי. לעיתים קרובות בירור כזה ראוי שייעשה במסגרת בירור התביעה כולה ולא בנפרד, שכן במצבים עובדתיים מורכבים, לעיתים קרובות התמונה העובדתית בסוגיה מסוימת (כגון התיישנות) מתבררת באופן מיטבי רק כאשר הנתונים העובדתיים הכוללים, הנוגעים למכלול המחלוקות, מונחים בפני בית-המשפט.

סיכומו של דבר, בקשות לסילוק על הסף מחמת התיישנות תתקבלנה רק אם יוכח בבירור, שבמועד הגשת התביעה, עילת התביעה הקונקרטית של התובע הבשילה במלואה והתקופה בה תביעה מתיישנת חלפה.